אטרופיה נרתיקית: איך מטפלים ביובש ואי נוחות לאחר גיל המעבר?

מהי אטרופיה של רירית הנרתיק?

אטרופיה של רירית הנרתיק היא מצב שבו רירית הפות והנרתיק (השכבה הפנימית) נעשית דקה ופחות גמישה. מצב זה זכה לשמות שונים, כמו "אטרופיה נרתיקית" ו"דלקת נרתיק אטרופית", ולפני כמה שנים קיבל שם נוסף: "תסמונת מנופאוזלית של איברי המין ומערכת השתן" (Genito-Urinary Syndrome of Menopause), כדי להדגיש שגם מערכת השתן מושפעת. 

למה זה קורה? 

אטרופיה נובעת מירידה ברמות ההורמון אסטרוגן, שאחראי על בריאות הרקמות בנרתיק ובמערכת השתן. אצל נשים בגיל הפוריות, האסטרוגן מופרש מהשחלות ותומך במערכת הזו. כשיש ירידה באסטרוגן, כמו בזמן מנופאוזה, לאחר ניתוח לכריתת שחלות, או במצבים כמו הנקה או טיפולים מסוימים (למשל, תרופות או טיפולים לסרטן) – עשויים להופיע תסמינים של אטרופיה. 

איך אסטרוגן משפיע על הנרתיק?

לאסטרוגן תפקיד חשוב: הוא שומר על עובי וגמישות רירית הנרתיק. תומך בלחות ובהפרשות טבעיות שמסייעות בקיום יחסי מין ללא כאב. עוזר לתאים לייצר חומרים שחשובים לשמירה על חיידקי הנרתיק הבריאים. משפיע על רמת ה-pH ושומר עליה נמוכה (חומצית), מה שמגן מפני זיהומים. משפר את זרימת הדם ומחזק את הרקמות התומכות. עם הירידה ברמות האסטרוגן, רירית הנרתיק הופכת דקה יותר, פחות גמישה ונוטה ליובש. שינוי זה יכול לגרום לתחושת אי-נוחות, גירוי, יובש, ואפילו לכאב בקיום יחסי מין או תחושת צריבה. 

מי עלולה לסבול מהתסמינים?

לא כל אישה תחווה תסמינים, אף שכל הנשים עוברות ירידה ברמות האסטרוגן במנופאוזה. התסמינים מופיעים אצל 10-40% מהנשים, והם יכולים להתחיל מיד אחרי הפסקת הווסת או לאחר מספר שנים. התסמינים הנפוצים יובש נרתיקי תחושת גרד או עקצוץ כאב בקיום יחסי מין תחושת צריבה בעת מתן שתן עלייה בתכיפות דלקות שתן.

איך מטפלים?

טיפול לא הורמונלי: שימוש בחומרי סיכוך ולחות. שמירה על פעילות מינית סדירה, שעוזרת לשפר את זרימת הדם. טיפול הורמונלי: אסטרוגן מקומי: במשחה או טבליות נרתיקיות. טיפול זה יעיל ובטוח ברוב המקרים. אסטרוגן סיסטמי: נלקח בכדורים או מדבקות ומעלה את רמות האסטרוגן בכל הגוף, אך כרוך ביותר תופעות לוואי. 

האם זה מסוכן?

אטרופיה נרתיקית אינה מסכנת חיים, אך ללא טיפול, היא עשויה לגרום לאי-נוחות ממושכת ולפגיעה באיכות החיים.