מהו ליכן סקלרוזיס?

לִיכְן סְקְלֵרוֹזִיס היא דלקת עור כרונית שמערבת בעיקר את אזור איברי המין ולעיתים את איזור פי הטבעת. תחת הדלקת לאורך זמן האזורים המעורבים עוברים שינויים המובילים לאובדן גמישות העור ושינויים מבניים. סימנים ותסמינים: הסימנים הנפוצים ביותר של ליכן סקלרוזיס כוללים: גרד תמידי או דלקת באזורים מעורבים. עיבוי או הדקקות העור שינוי בצבע העור באזור הנפגע – הצבע עלול להבהיר או להתכהה. שינוי במבנה השפתיים הפנימיות, הדבקות כיפת הדגדגן לדגדגן, היצרות פתח הנרתיק. כאבים במהלך קיום יחסי מין או בעת מתן שתן. היווצרות חריצים או פצעונים בעור.

מה גורם לליכן סקלרוזיס?

הסיבה המדויקת לליכן סקלרוזיס אינה ידועה, אך ישנן מספר תיאוריות שמסבירות את ההתפתחות שלו: מערכת חיסונית: הסברה הרווחת היא שמדובר בהפרעה אוטואימונית בה קיימת פעילות של מערכת החיסון כנגד עור הפות ויוצרת דלקת כרונית ונזק בעור. זוהה קשר גם בין ליכן סקלרוזיס לבין הפרעות אוטואימוניות אחרות כגון תת תריסיות . גורמים גנטיים: יש נטיה להופעת המחלה בנשים מאותה המשפחה ועל כן ככל הנראה יש פקטורים תורשתיים בהופעתה. סטרס נפשי: סטרס נפשי עשוי להחמיר את המצב, אך הוא לא הגורם הישיר.

איך מאבחנים ליכן סקלרוזיס?

האבחון נעשה באמצעות בדיקה והסתכלות על מבנה הפות והשינויים העוריים האופייניים. במקרה של ספק, בחלק מהמקרים כאשר האבחנה לא ברורה ניתן בהחלטה משותפת בין האישה לרופאה ליטול דגימה קטנה של עור לצורך בדיקה מעבדתית לאישור האבחנה. טיפול בליכן סקלרוזיס: הטיפול בליכן סקלרוזיס מתמקד בהפחתת התסמינים, מניעת מצב של דלקת כרונית ושיפור איכות החיים. הטיפולים האפשריים כוללים: תרופות סטרואידליות: משחות המכילות סטרואידים (כגון דרמובט, בטאקורטן, אלוקום) מטפלות מקומית בדלקת העורית. ניתן במקרים בהם יש קושי בטיפול תדיר לטפל בהתרקת סטרואידים תת עורית באיזור הפות להפחתת הדלקת. טיפולים מעכבי דלקת: ישנם טיפולים מקומיים נוספים שמטרתם לאזן את פעילות מערכת החיסון באיזור ולהפחית דלקת. מאחר ומדובר בדלקת כרונית - גם הטיפול צריך להיות כרוני - כלומר קבוע. בהתאם לתגובה לטיפול נקבע את מינון המריחה השבועי המינימלי הנדרש למניעת התלקחויות וניהול הדלקת. במקרים נדירים, לאחר שהתרחשו שינויים מבניים נרחבים יש צורך בניתוח לפתיחת ההצטלקויות, הרחבת פתח הנרתיק או חשיפת הדגדגן כאשר אלו מפריעים לאיכות החיים..

האם יש סיכונים ארוכים טווח?

למרות שליכן סקלרוזיס איננו מחלה מסוכנת, הוא יכול להוביל לסיבוכים כמו: נזקים כרוניים בעור - שינויים כרוניים במבנה הפות. כאב ביחסים אצירת שתן על רקע חסימת פתח השופכה - סיכון נדיר ביותר. סיכון מוגבר לסרטן עור הפות. מדובר בסיכון נדיר, בנשים שאינן מטופלות.